קהילת מדעי הלמידה היא קהילה בין-תחומית שחוקרת שאלות על למידה פורמלית ולא פורמלית בבית הספר, במקומות עבודה, ובחיי היום יום. הקהילה התמסדה כתחום מחקר בשנת 1991, שבה התקיים כנס מדעי הלמידה הראשון (ICLS) ופורסם הגיליון הראשון של כתב העת למדעי הלמידה (JLS). המחקר בתחום מביא יחד נקודות מבט מעולמות הפסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, בלשנות, מדעי המחשב, אקולוגיה סביבתית, ופילוסופיה. 

 

פרקטיקות ועקרונות שמאפיינים מחקר במדעי הלמידה:

 

  1. ניתוח תהליכי למידה ולא רק תוצאות סופיות.
  2. גישור בין תיאוריה לפרקטיקה, לעיתים קרובות דרך שותפות אקדמיה-שדה.
  3. מתודולוגיות איטרטיביות, לעיתים קרובות דרך מחקר מבוסס-עיצוב.
  4. בהירות לגבי השימוש בתיאוריות למידה וההנחות שהן מזמנות.
  5. שדה המחקר בעולם האמיתי, וההתייחסות אליו כוללת היבטים שונים של סביבת הלמידה (לדוגמא: היבטים תקשורתיים, טכנולוגיים, מוסדיים, ופוליטיים).

 

בהשראת קהילות מדעי למידה אחרות בעולם, אנחנו מקווים לפתוח בקרוב מעבדה פתוחה לניתוח למידה בוידאו Weizmann Interaction Analysis Lab שבה נוכל (סטודנטים וסגל) להיפגש באופן קבוע אך לא מחייב, כדי לצפות ולשוחח על קטעי וידאו שנביא מהמחקרים שלנו.       

 

מקורות:

 

  • Fischer, F., Hmelo-Silver, C. E., Goldman, S., & Reimann, P. (Eds.). (2018). International handbook of the learning sciences. Routledge, Taylor & Francis Group.
  • Hall, R., & Stevens, R. (2015). Interaction analysis approaches to knowledge in use. In A. A. diSessa, M. Levin, & N. J. S. Brown (Eds.) Knowledge and interaction: A synthetic agenda for the learning sciences. Routledge. 
  • Jordan, B., & Henderson, A. (1995). Interaction Analysis: Foundations and practice. Journal of the Learning Sciences, 4(1), 39–103. 
  • Nasir, N. S., Lee, C. D., Pea, R., & de Royston, M. M. (Eds.). (2020). Handbook of the Cultural Foundations of Learning. Routledge.
  • Sawyer, R. K. (Ed.). (2006). The Cambridge handbook of the learning sciences. Cambridge University Press.