נעמה בני דוקטורט 2016

כימיה בהנחיית: 'פרופ רון בלונדר

מרבית התלמידים המחוננים לומדים בכיתה רגילה והטרוגנית, כך גם בכיתות הכימיה בתיכון בישראל. לתלמידים מחוננים מאפייני למידה וצרכים ייחודיים, הענות להם תקדם את הלמידה ואת...

פיתוח היכולות שלהם. שכן, הצטיינות וטיפוח כשרון אינם מתרחשים מעצמם. אולם, ההוראה בכיתות המדע )כיתות הטרוגניות( איננה מותאמת, ברובה, לצרכי התלמיד המחונן. לתלמידים מחוננים מנעד תכונות המייחד את האופן בו הם לומדים, למשל: למידה בקצב מואץ, למידת מושגים מופשטים באופן מהיר ומעמיק, יכולת למידת תוכן מתקדם, יצירתיות, חשיבה מסדר גבוה. על מנת שתלמידים אלו יפתחו את כישוריהם ויקדמו את הלמידה בכיתה הרגילה, נדרשת הוראה מותאמת להוראת מחוננים בכיתה הרגילה. למרות החשיבות של הוראה מותאמת, הספרות מצביעה על כך שאין זה המצב בפועל בכיתות. למקצוע הכימיה בתיכון פוטנציאל מובנה בעזרתו ניתן להיענות לצרכים הייחודיים של תלמידים מחוננים בכיתה הרגילה. למידת כימיה כוללת: חקר במעבדה, למידת מושגים מופשטים וזיהוי דפוסים, חשיבה מסדר גבוה ולמידת תוכן מדעי מתקדם. לפיכך כיתת הכימיה נבחרה במחקר הנוכחי להיות הסביבה לבחינת האינטראקציות בין תלמיד מחונן למורה בכיתה רגילה. אינטראקציה בין מורה ותלמיד בכיתה הוא אירוע הבסיס סביבו נעות ההתרחשויות בכיתה. אינטראקציה בין מורה ותלמיד מושפעת מגורמים רבים. למשל, סגנון למידה והוראה, עניין, קצב הוראה, סוג המשימות, עמדות, העדפות אישיות. האופן בו נוהגים מורים בזמן אינטראקציה עם תלמידים בכיתתם גם הוא בעל השפעה על למידת תלמידים מחוננים. עבודת הדוקטורט הנוכחית עוסקת בחקר האינטראקציות של מורה לכימיה עם תלמיד מחונן מנקודת מבטו של המורה בכיתת הכימיה הרגילה. מטרות המחקר: )1 )מיפוי ותיאור אינטראקציות מנקודת מבט המורה. )2 )מיפוי ותיאור אינטראקציות ייחודיות להוראת הכימיה. )3 )זיהוי ואפיון טיפוסי תגובת מורה בכיתה לאינטראקציות עם תלמידים מחוננים. )4 )הבנת הרגשות והמחשבות מאחורי תגובות מורה שונות. המחקר הינו מחקר איכותני הבוחן את נרטיב המורה ביחס לאינטראקציה. לצורך המחקר נעשה שימוש בשני כלי מחקר. הראשון, חקר אירועים קריטיים )interview based CIT ,)כלי זה נועד במחקר הנוכחי לאיסוף סיפורי ניסיון של מורים עם תלמידים מחוננים בכיתת הכימיה הרגילה. כלי המחקר השני, אנימציה (method projective completion carton, CCPM (אשר נועד להצפה וזיהוי רגשות ומחשבות בבסיס התגובות השונות של המורים באינטראקציות בכיתה. לכלי זה פותח שאלון ממוחשב והוא הופעל על חקר אינטראקציה אחת. במחקר השתתפו שלושים מורים. מדגם זה נבחר באופן שיאפשר ייצוג לסוגי בתי הספר, אזורים והמגזרים השונים בישראל. בהתבסס על דיווחי המורים זוהו 27 אינטראקציות שונות. האינטראקציות שזוהו מורכבות מהאירוע המחולל, תגובות מורים לאירוע, תגובות התלמיד המחונן וכן אירועים נלווים, כפי שדווחו על ידי המורים. ניתן לשייך את האינטראקציות שזוהו לשלושה סוגי אינטראקציות בכיתה. לדוגמא, האינטראקציה "מחונן לומד בקצב מהיר" משויכת לאינטראקציות מסוג תמיכה בלמידה, האינטראקציה "משעמם לי" משויכת לאינטראקציות מסוג של ארגון וניהול כיתה, והאינטראקציה 10 "הערה ביקורתית של תלמיד מחונן" שייכת לאינטראקציות של תמיכה רגשית בכיתה. נמצא כי לאינטראקציה אחת יכולות להיות מספר אפשרויות תגובה, כלומר, מורים מגיבים באופן שונה לאותו אירוע. כשליש מתוך האינטראקציות שזוהו הינן ייחודיות להוראת הכימיה. מאפייני הלמידה של תלמידים מחוננים באו לידי ביטוי באינטראקציות אלו. לדוגמא: תלמיד מחונן הורס את ההדגמה בתחילת השיעור )הדגמה מאתגרת שנועדה ליצור עניין ראשוני לקראת למידת נושא חדש(, תלמיד מחונן מציע פתרון שונה לפתרון בעיה, ביצוע עבודת מעבדה, ועוד. ניתוח תגובות המורים הראה כי ניתן לזהות תגובת מורים דומה על פני אינטראקציות שונות. כלומר, מורה מגיב באופן דומה לאירועים שונים המתקיימים עם תלמיד מחונן בכיתתו. ממצא זה אפשר לאפיין סגנון תגובת מורים, לכל סגנון תגובה מאפיינים והשפעה שונה על המהלך ההוראתי בכיתה. חמישה סגנונות תגובת מורה זוהו: המורה החוסם, המורה הממתין בתשובתו, המורה הממשיך במנהגו, המורה הממנף הזדמנויות ללמידה והמורה היוזם. מחקר מקרה בוצע לאינטראקציה "סליחה המורה אבל יש לך טעות...". במחקר המקרה נעשה שימוש בכלי מחקר שני, שאלון ממוחשב לזיהוי רגשות ותחושות באמצעות אנימציה של אירועים בכיתת הכימיה. תוצאות מחקר המקרה זיהו חמש קבוצות של רגשות ומחשבות מאחורי תגובות המורים השונות. המחקר מראה כי ישנן קבוצות רגשות ומחשבות שונות היכולות להוביל לאותה תגובה בכיתה. בהכללה שבוצעה מתוצאות מחקר המקרה, ניתן היה לקשר את קבוצות הרגשות והתחושות המובילות לסגנונות התגובה השונים של המורים שאופיינו במחקר. ממצאי המחקר מאפשרים למפות ולהבין את האופן בו מורים תופסים את האינטראקציה עם תלמידים מחוננים בכיתת הכימיה הרגילה. הממצאים מאפשרים זיהוי ואפיון האינטראקציות הייחודיות להוראת הכימיה, כמו גם זיהוי הדרכים השונות בהן מורים מגיבים. אפיון תגובות על פני אינטראקציות שונות, אפשר זיהוי טיפוסי תגובת מורה ואת המשמעות ההוראתית של התגובות השונות. ממצאים אלו ומשמעותם מהווים תוספת לידע המחקרי העוסק בהוראת תלמידים מחוננים כימיה, בכיתה הרגילה. למחקר גם השלכות יישומיות בתחום התפתחות מקצועית של מורים, המלצות לפיתוח מקצועי של מורים בהקשר של למידת תלמידים מחוננים בכיתת הכימיה הטרוגנית. מתוצאות המחקר עולה כי היכרות של מגוון סגנונות התגובה השונים, מאפשר למורים לאפיין את סגנון התגובה שלהם ולהרחיב את אפשרויות התגובה העומדות לרשותם. גם ההבנה, כי לתגובה של המורה יש השפעה על אפשרויות הלמידה של תלמיד מחונן בכיתה ההטרוגנית, הינה בעלת משמעות והשפעה על הוראה מותאמת לתלמידים מחוננים בכיתת הכימיה ההטרוגנית. מסקנות המחקר יושמו בקורס שפותח והועבר למורים המלמדים בכיתות כימיה הטרוגניות בתיכון.