פיתוח מיומנויות חשיבה ביקורתית של תלמידי כימיה בחטיבה עליונה בהקשר של סוגיות סביבתיות: מחקר השוואתי בין החברה הערבית והיהודית

מושכלות. מחקר זה, בוחן את השפעת תוכנית "כימיה, אקלים והמספרים שביניהם" על מיומנויות החשיבה הביקורתית של תלמידי כימיה בתיכונים מהחברה הערבית ומהחברה היהודית בישראל, תוך התמקדות בהשוואת תוצאות הלמידה בין הקשרים תרבותיים שונים. התוכנית עושה שימוש בסוגיות מדעיות-חברתיות, כגון שינויי אקלים ואנרגיות מתחדשות, על מנת לשלב ניתוח ביקורתי בהוראת הכימיה. שאלות המחקר הבאות הנחו את העבודה: כיצד משפיעה תוכנית "כימיה, אקלים והמספרים שביניהם" על מיומנויות החשיבה הביקורתית של התלמידים? האם קיימים הבדלים בפיתוח מיומנויות אלו בין תלמידים מהחברה הערבית ומהחברה היהודית? המחקר השתמש בגישה מעורבת, וכלל 238 משתתפים (133 מהחברה הערבית ו-105 מהחברה היהודית) מכיתות ט'-י"ב. ההתערבות, שהועברה באמצעות הפלטפורמה המקוונת "פטל", כללה שלוש יחידות לימוד בהיקף כולל של שמונה שעות. התלמידים השלימו שאלוני קדם ואחרי, שנועדו להעריך את מיומנויות החשיבה הביקורתית שלהם, תוך שימוש במאמרים מדעיים ובפוסטים בפיסבוק ככלי הערכה. ניתוח הנתונים כלל מבחני t מזווגים למדידת השיפור ברמת החשיבה הביקורתית של התלמידים. התוצאות הראו שיפור מובהק ומשמעותי במיומנויות החשיבה הביקורתית הן בקרב תלמידים מהחברה הערבית והן בקרב תלמידים מהחברה היהודית, עם שיפור ניכר במיוחד בקרב תלמידים מהחברה הערבית. תוצאות אלו צימצמו את פערי הביצועים הראשוניים בין הקבוצות, והדגישו את הפוטנציאל של התוכנית להתמודד עם פערים חינוכיים הקשורים להבדלים תרבותיים. כמו כן, נמצא שתלמידים הפגינו שיפור רב יותר בניתוח מאמרים מדעיים בהשוואה לשינוי ברמת החשיבה הביקורתית שלהם כלפי פוסטים בפייסבוק. עם זאת, ייתכן שהדבר נובע מכך שרמת החשיבה הביקורתית שלהם הייתה גבוהה יותר מלכתחילה בעת עיסוק בתכנים מרשתות חברתיות, מה שהותיר פחות מקום לשיפור בהשוואה לטקסטים מדעיים. ממצא זה מדגיש את האתגר שביישום מיומנויות חשיבה ביקורתית על תוכן מוכר ויומיומי, וממחיש את הערך של תוכניות חינוכיות מובנות המשולבות בסוגיות מדעיות-חברתיות, לצד הוראה מפורשת של מיומנות חשיבה ביקורתית. תוכנית ההתערבות הוכחה ככלי אפקטיבי לטיפוח חשיבה ביקורתית, המעצים תלמידים להתמודד עם אתגרי התקופה באופן שיטתי ומושכל. מחקרים עתידיים צריכים לבחון את ההשפעות ארוכות הטווח של תוכניות אלו ואת יישומן בהקשרים חינוכיים ותרבותיים מגוונים.