חכמת ההמונים בחינוך: שילוב מורים ותלמידים בתהליכי יצירת מידע פדגוגי לתמיכה בהוראה מותאמת-אישית בסביבות להוראה משולבת

לצורך איסוף מידע שכזה, ועל ההשפעה שיש להשתתפות בתהליכים אלו על חשיבה רפלקטיבית של מורים. המונח "מידע סמנטי" מתייחס למטה-דאטה שמכיל אינפורמציה על סוגי הידע שמשאבי הלמידה עוסקים בהם, דעות ומשובים המתייחסים להתאמה של משאב הלמידה לתרחישים פדגוגיים שונים, ולמטה-דאטה הַעֳרָכָתִי (evaluative) שמתאר את איכותו. המטרה העיקרית היא להגביר את ההבנה שלנו לגבי איך לבנות סביבות למידה מותאמות אישית שמסייעות למורים בהתאמת ההוראה שלהם להעדפות הפדגוגיות שלהם עצמם ולצרכים הפרטניים של התלמידים שלהם. המחקר התמקד במיקור המונים (crowdsourcing - כלומר איסוף המידע ממורים ותלמידים) ככלי ליצירת מידע סמנטי והערכתי על משאבי למידה, ובמיוחד על מנגנונים שיגבירו את המוטיבציה של מורים לתרום מטה-דאטה על משאבי למידה, כגון מתן הכרה חברתית.
רוב המחקר התבצע בסביבת הלמידה פטל – סביבת למידה משולבת שפותחה במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע. פטל מכילה גם מאגר משותף של משאבי למידה וגם מרכיב של רשת חברתית שמאפשר למורים לעקוב זה אחר זה ולשתף חומרי למידה ורצפי הוראה עם עמיתיהם. אוכלוסיית המחקר היא מורי המדעים המיוצגים על-ידי מורי הפיזיקה, כימיה והביולוגיה שמשתמשים באופן פעיל בפטל (כ-1000 מורים). בנוסף, עבדתי עם קבוצה של 25 מורים שלקחו חלק בשלבים שונים של המחקר: ראיונות, סדנאות וסקרים. 15 מתוך המורים האל וגם לקחו חלק בתהליך עיצוב משותף באמצעות השתלמות מורים שנתית. המחקר שילב גם שיטות מחקר כמותיות וגם איכותניות: בחלק האיכותני קיימתי ראיונות, שקרים, שאלונים ותהליך עיצוב משותף עם המורים. בחלק הכמותי הפעלתי טכניקות data-mining כולל ניתוח קבצים המתעדים את פעולות המורים בסביבת הלמידה וניתוח הרשת החברתית של המורים.
המחקר הכיל מספר שלבים: ראשית, בחנתי את אסטרטגיות החיפוש של מורים במאגר המשאבים של פטל על-מנת להבין טוב יותר מהם סוגי המידע על משאבי למידה שמסייעים למורים בעת החיפוש. שנית, חקרתי את ההיתכנות לייצר מידע שכזה באמצעות מיקור-המונים עם מורים ותלמידים, ועל-ידי תיוג אוטומטי של משאבי למידה במידע סמנטי באמצעות אלגוריתמים של למידת מכונה. בשלב השלישי של המחקר, בחנתי את האפשרות להגביר את הנכונות של מורים להשתתף בתהליכי מיקור המונים, בעיקר לספק למורים אחרים המלצות על משאבי למידה, על-ידי שימוש במנגנונים שמבוססים על עקרונות חברתיים. יעד זה הושג על-ידי הטמעה של חלונית המלצות לתוך סביבת פטל, שמעניקה למורים הממליצים הכרה חברתית. בשלב הרביעי בחנתי את השימוש של מורים בהמלצות של עמיתים על משאבי למידה בעת תהליך החיפוש שלהם. בשלב החמישי חקרתי את הקשר בין החוזק של הקשרים החברתיים בקרב שתי קהילות מורים (מורי הפיזיקה ומורי הכימיה) והיעילות של המנגנונים החברתיים. ולבסוף, בחנתי האם עצם הפעולה של מתן משוב הַעֳרָכָתִי על משאבי למידה מטפח חשיבה רפלקטיבית בקרב מורים.
תוצאות המחקר מצביעות על החשיבות שמורים מייחסים להמלצות עמיתים על משאבי למידה, על ההיתכנות להגביר את המוטיבציה של מורים לתרום המלצות כאלו באמצעות מנגנונים חברתיים, ועל הקשר בין חוזק הקשרים החברתיים בקרב קהילת מורים והאפקטיביות של מנגנונים חברתיים. בנוסף, מצאתי עדויות חזקות לחשיבה רפלקטיבית בהמלצות שמורים נתנו על משאבי למידה, מה שמצביע על כך שמתן משוב יכול לעורר תהליכים רפלקטיביים.
המחקר שלי תורם להבנה טובה יותר של האופן בו מורים מחפשים ובוחרים משאבי למידה, של דרכים לתמוך באסטרטגיות החיפוש שלהם באמצעות עיצוב נכון של סביבות למידה, וכיצד לפתח מנגנונים המבוססים על חוכמת ההמונים לאיסוף מידע שיסייע להם. מנגנונים כאלו צריכים למצוא את נקודת האיזון בין כמות ואיכות המידע שנאסף מהמורים, המוטיבציה של מורים לספק את המידע הזה, וטיפוח חשיבה רפלקטיבית בקרב מורים.