מגיפת הקורונה החלה, הלימודים בבתי הספר עברו מהוראה בכיתה להוראה מרחוק. כך גם קרה ללימודי מדע וטכנולוגיה (מו"ט). ההוראה מרחוק דרשה מהמורים.ות להתרגל ולהשתנות, ללא ניסיון בהוראה מסוג זה.
מחקר זה השתמש בתיאוריית מטרות ההישג (goal orientation theory) ומסגרת TARGETS על מנת לבדוק את המוטיבציה ותפיסת המסוגלות העצמית של תלמידי חטיבת ביניים ביחס ללימודי מו"ט, התפיסות שלהם את פרטיקות המוטיבציוניות של המורים שלהם למו"ט, והקשר ביניהם במהלך המעבר מהוראה פנים-אל-פנים להוראה מרחוק.
העברתי 137 שאלונים כמותניים לתלמידים וראיינתי 11 תלמידים, שלמדו עם אותן 6 מורות בהוראה פנים-אל-פנים ולאחריה בהוראה מרחוק. המוטיבציה ללמוד מדעים ותפיסת מסוגלות עצמית ללמידת מדעים של התלמידים ירדו במהלך המעבר מלמידה פנים-אל-פנים ללמידה מרחוק. שינויים שהתלמידים זיהו בפרקטיקות המוטיבציוניות של המורים שלהם בשלושה ממדי TARGETS - משימה (Task), סמכות/אוטונומיה (Autonomy/Authority) וזמן (Time) - זוהו כמנבאים אפשריים לירידה במוטיבציה ובמסוגלות העצמית של התלמידים.
התיזה מסתיימת במתן המלצות לגבי פרקטיקות הוראה מוטיבצייוניות שעשויות לתמוך במוטיבציה ובמסוגלות העצמית במדעים, הן בסביבות למידה מרחוק הן בסביבות למידה פנים אל פנים.
