חקירת ההשפעה של הצגת עקרונות הלוגיקה הבלתי פורמלית על מורים למדעים ותלמידיהם

הקניית מיומנויות הטיעון בהוראת המדעים מקום נכבד. מיומנויות הטיעון הן מרכיב בסיסי ומרכזי בחשיבה המדעית והקנייתן מהווה נדבך חשוב ברכישת אוריינות מדעית ומסייעת לארגון הידע המדעי. בעקבות מחקרים המראים כי תלמידי מדעים מתקשים לטעון טיעונים ראויים, ובנוסף ממעטים להשתמש בידע המדעי שרכשו בהקשרים שונים עלה הצורך לשפר את מיומנויות הטיעון של תלמידים ולפתח כלים לצורך כך. מיומנויות טיעון אינן נדרשות באופן מפורש במרבית תכניות לימודי המדעים בישראל. מיומנויות הטיעון והכלים שניתנים למורים מסתמכים בעיקר על המודל של סטיפאן טולמין. על אף יתרונותיו של מודל זה בהקשר של הסבר תופעות שונות או בסביבת המעבדה, בהקשר של סוגיות מדעיות חברתיות )SSI )המודל הטיעוני של טולמין מתקשה לסייע בבחינת תקפות הטיעונים. כלי אחר שעושים בו שימוש לבדיקת תקפותם של טיעונים הוא הלוגיקה הבלתי פורמלית, בדגש על כשלים לוגיים. שימוש בכלי הלוגיקה הבלתי פורמלית נעשה במגוון של דיסציפלינות, כגון משפטים, פילוסופיה, אתיקה ועוד. הלוגיקה הבלתי פורמלית שמה לה ליעד לבחון את הנחות הטיעון בהקשר למסקנות. הצעת מחקר זו מציגה תכנון מחקר להטמעת הלוגיקה הבלתי פורמלית בהוראת המדעים בכיתות חטיבת הביניים והתיכון בהקשר של סוגיות מדעיות- חברתיות, כניסיון לתת מענה למורים בניתוח טיעוני תלמידיהם ובעקבות זאת לשפר את יכולות הטיעון של התלמידים. בנוסף המחקר יבחן מה תהיה ההשפעה של הטמעת נושא זה על תפיסת הטיעון של מורים, וארגון הידע המדעי הן אצל מורים והן בקרב תלמידים.